שירי עבדה נ' דיטה שדרות רוטשילד אחזקות בע"מ

פסק דין

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה לתשלום הפרשי שכר עבודה, דמי חגים, הפרשי הפרשות לגמל ופיצויים לדוגמא מכח חוק הגנת השכר תשי"ח 1958, (להלן: "חוק הגנת השכר").

2.העובדות הרלוונטיות בתיק זה:

א.התובעת עבדה במסעדת דיטה מחודש 2/06 ועד ליום 10/10/09.

ב.הנתבעת העסיקה את התובעת מחודש 4/07 ועד 10/10/09 לאחר שהתבצעו חילופי מעבידים במסעדה.

ג.עד לחודש 4/07 הועסקה התובעת על ידי חברת דיטה ניהול מסעדות בע"מ.

ד.התובעת קיבלה פיצויי פיטורין ממעסיקתה הקודמת עבור תקופת עבודתה הראשונה.

ה.התובעת פוטרה על ידי הנתבעת לאחר שהוחלט על סגירת המסעדה.

3.ראיות ועדים

העידו בתיק – התובעת והגב' מירי צבי מנהלת חשבונות של הנתבעת.

4.גובה שכר עבודה שעתי

התובעת טענה, כי שכר עבודתה השעתי עמד על סך של 30 ₪ לשעה. מעיון בתלושי השכר שהונפקו לתובעת על ידי מעסיקתה הקודמת אכן עולה, כי זה היה גובה שכרה השעתי בתום התקופה.

הנתבעת טענה, כי לאחר חילופי המעבידים חלה ירידה בגובה שכרה של התובעת, בהסכמתה, והוא עמד על סך של 25 ₪ לשעה.

הנתבעת לא הביאה כל ראיה לכך ששכרה של התובעת ירד לשיעור של 25 ₪ לשעה. לא הובא כל מסמך המפרט את תנאי עבודתה של התובעת ובפרט, את הירידה הנטענת בשיעור שכרה. כמו כן, מעיון בתלושי השכר של התובעת לא ניתן כלל לקבוע, מה היה שכרה השעתי משום שהנתון לא נמצא בתלושי השכר ואף לא נמצא מספר שעות העבודה אשר עבדה התובעת מדי חודש.

זאת ועוד, הנתבעת הנפיקה לתובעת 3 תלושי שכר בחודשים 10/08 עד 12/08 בהם בלבד צויין, כי שכרה השעתי של התובעת עמד על סך של 30 ₪ לשעה.

5.החל מהחודשים 1/09 ועד לסיום עבודתה של התובעת נרשם בתלושי שכרה כי שכרה השעתי עמד על סך של 21 ₪. התובעת טענה כי מדובר ברישום פקטיבי וכי שכרה נותר על סך של 30 ₪ לשעה. הנתבעת, כדי להתאים את רישומיה לחוק הגנת השכר המחודש, ביצעה רישום פיקטיבי של שעות עבודה וגובה שכרה אשר לא שיקף את שכרה של התובעת בפועל.

הנתבעת מנגד טענה כי הוסכם על הפחתת השכר.

התובעת נחקרה ומעדותה עלה, כי אכן בחודש דצמבר 2008 פנתה אליה הנתבעת והודיעה על הפחתת שכר לכל העובדים. יחד עם זאת התובעת טענה כי לא הסכימה לכך וכי לבסוף הוחלט על הפחתת משמרות שבת אולם בסופו של דבר נטען כי הנתבעת ויתרה על הדרישה.

התובעת לא ידעה להסביר מדוע לא ביקשה מהנתבעת לתקן את תלוש השכר אשר לא שיקף לכאורה את גובה שכרה.

6.לאחר ששקלנו את העדויות וטענות הצדדים אנו דוחים את טענת הנתבעת. טענת התובעת, כי שכרה לא הופחת אלא כי היה מדובר ברישום פיקטיבי של הנתבעת מבוססת היטב בראיות שהובאו בעניין. מתלושי השכר של התובעת ניכר היה כי הם לא הופקו באופן תקין, החישובים של שכרה לא היו ברורים ולא בוצעה כל רישום כלל לגבי גובה שכרה, שעות עבודתה ושיעור שכרה בהתאם לעבודתה בימי המנוחה השבועית. כך עד לחודש 10/08.